אירועים חברתיים גדולים הם הסיוט של בעלי החרדה החברתית. אנחנו נמצאים בחתונה, מסיבה או ארוחה גדולה ומוצאים את עצמנו יושבים בצד ומרגישים לא במקום. אנחנו לא מדברים עם אף אחד ולא מבינים איך כולם נראים שמחים כל כך.
בדרך כלל במצב כזה אנחנו עשויים להתנתק ולחלום על להיות במקום אחר… לפעמים אנחנו נצמדים לכיסא (או לקיר) ולא זזים מהמקום כל הערב. בהזדמנות הראשונה אנחנו בורחים מהמקום.
איך להרגיש בנוח באירוע גדול
- כדאי להגיע לארוע עם מישהו שאתם מרגישים איתו בנוח. כך יהיה לכם עם מי לדבר ותוכלו להשתתף בשיחות שהוא יוזם (או לפחות להקשיב). כך פחות תרגישו לבד ותוכלו להתחבר בקלות רבה יותר עם האנשים האחרים.
- קחו חלק בשיחות גם אם אינכם מדברים. הכוונה היא להיות מרוכזים בשיחה, להביט על מי שמדבר, להנהן, לצחוק ולהראות התעניינות בנאמר. בטאו זאת גם בשפת הגוף שלכם. למשל, אם כולם משכלים רגלים, עשו זאת גם אתם. הפנו את הגוף כלפי מרכז המעגל או כלפי מי שמדבר וצרו קשר עין איתו ועם הנוכחים.
- נצלו מצבים בהם אפשר לנהל שיחה אחד-על-אחד עם מישהו מהנוכחים.
- בארוחה גדולה: מיצאו עיסוק מועיל שיעביר את הזמן מבלי שתצטרכו לדבר הרבה. בד"כ זו תהיה עזרה למארחים – לסדר את השולחן, לפנות את השולחן, וגולת הכותרת – לשטוף כלים (כך תוכלו להיות במרכז העניינים או לשתוק, לפי בחירתכם).
בזמן האוכל, החמיאו למי שהכין את האוכל.
לכו לשחק עם הילדים הקטנים. כך תזכו להערכת הוריהם ולכמה דקות של כיף טהור.
- במסיבה: כדאי מאד לקום מהכיסא ולרקוד, במיוחד כשיש הרבה אנשים. כדאי מאד לרקוד קרוב למרכז, לא בשוליים – שם אתם יותר חשופים. דווקא במרכז אתם פשוט חלק מהקהל ואף אחד לא ישים לב אליכם. מדי פעם, עיצמו את עיניכם ודמיינו שאתם רוקדים לבד.
- בחתונה: השתדלו לשבת ולהיות ליד אנשים שאתם מכירים ומרגישים נוח לידם, כך גם בזמן האוכל יהיה לכם עם מי לדבר.
אם נקלעתם לשולחן בו אתם לא מכירים אף אחד, אתם יכולים לפתוח בשיחה עם מי שיושב לידכם. יש סיכוי שגם הוא לא מכיר אף אחד. אני קוראת לזה "השולחן הכללי", בו מושיבים את האנשים שלא שייכים לשום קטגוריה (משפחה, עבודה וכו') ולא מכירים אחד את השני. זה יתרון, כי רוב הסיכויים שלא תפגשו יותר את האנשים האלו ולכן אתם לא צריכים לחשוש ממה הם יחשבו עליכם.
אם אתם לא מצליחים לפתח שיחה או להתעניין בשיחה שמתנהלת, קומו לרקוד, לכו לשרותים, לכו לשולחן בו נמצאים אנשים שאתם כן מכירים. העיקר לא להישאר במקום בו יש שתיקות מביכות.
